זהר

פה) ועל דא כתיב, שמן וקטרת ישמח לב. ולא כתיב שמן וחלבין ואמורין ישמח, אע״ג דאתבסמותא דרוגזא ודינא אינון. אבל שמן וקטרת, חדוותא דכלא איהו, ולא מסטרא דרוגזא ודינא. ודא מדבחא דאיהו פנימאה דקטרת דקה, בדקותא דכלא, בקשורא דמהימנותא, אקרי קול דממה דקה, ובגין דאיהו מדבחא פנימאה, דאתקשר בקשורא דמהימנותא.

פירוש הסולם

פה) ועל דא כתיב וכו׳: ועל כן כתוב, שמן וקטרת ישמח לב, ולא כתוב שמן וחלבים ואמורים ישמח. אע״פ שגם הם המתקת הרוגז והדין כמו שמן וקטרת, אבל יש הפרש, כי שמן וקטרת, הרומזים על יחוד חו״ב, כי שמן הוא חכמה, וקטרת היא בינה, הם שמחת הכל, ולא מצד הרוגז והדין, כי בהם עצמם אין שום דין כלל. משא״כ החלבים והאמורים שעל ידיהם נעשה היחוד של ז״א ומלכות, לא נאמר בהם, ישמח לב, מחמת שיש בהם אחיזה לדינים. וזה המזבח שהוא פנימי, אשר קטרת דקה, הדקה מכל, דהיינו בינה, שאין השגה בה מחמת דקותה, היא בקשר האמונה, שנקשרת במלכות הנקראת אמונה, הוא נקרא קול דממה דקה, משום שהוא מזבח פנימי הנקשר בקשר האמונה. (דפו״י דף ל׳ ע״ב)