זהר

פה) כדין נפיק מתמן, וסליק ובטש רקיעין, ושאיג שאיגין, עד דכל חילי שמיא כלהו בערבוביא. כדין נשבא רוחא, ובטש בטרפין דההוא אילנא רברבא, וכל ענפין דיליה בטשין דא בדא, וקלא אתער מגו נופא דאילנא, וקרי ואמר, זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק. כיון דקלא דא אתער, שמע אברהם סבא ואיתער, כדין איהו רעוא למלכא ואתנחם בהדיה.

פירוש מעלות הסולם

פה) כדין נפיק מתמן וכו': אז הוא יוצא משם, ועולה ומכה ברקיעים, ושואג שאגות, עד שכל צבאות השמים הם כלם בערבוב, אז נושב רוח, ומכה בעלים של האילן הגדול ההוא וכל ענפיו מכים זה בזה, וקול מתעורר מתוך נוף האילן, וקורא ואומר שם זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק. כיון שקול זה מתעורר, שומע אברהם סבא ומתעורר, אז הוא עת רצון להמלך ומתנחם עמו.