זהר

פה) דודאי שכינתא איהי תקונא דגופא דקב״ה. איהי ברייתא, כד אתמר בה ותגל מרגלותיו, ואיהי תוספתא, מסטרא דח״י עלמין, דאיהו מוסף שבת. ואיהי משנה, מסטרא דגופא, משנה תורה ודאי.

פירוש מעלות הסולם

פה) דודאי שכינתא איהי וכו׳: כי ודאי שהשכינה היינו מלכות, היא תיקון הגוף שהוא תפארת של הקב״ה שהוא ז״א, שע״י שנכלל ממסך שבמלכות יש לו כח לעלות ולהכריע בין החו"ב ולהשיג ג׳ הראשונות שלו. המלכות היא בבחי׳ ברייתא, דהיינו לבר מגופא, בעת נפילתה שנאמר בה ותגל מרגלותיו ותשכב. (כנ״ל אות פ"ב) והיא בבחינת תוספתא מצד הארה המקבלת מיסוד ח״י העולמים, שהוא מוסף שבת (כנ"ל אות פ״ג) והיא בבחי׳ משנה, מצד הגוף שהוא תפארת הנקרא תורה שבכתב, והיא משנה תורה ודאי, היינו תורה שבעל פה.