זהר

פד) בגין דתרין שלומות לתתא, חד יעקב, וחד יוסף, ובגין כך כתיב תרי זמני שלום שלום לרחוק ולקרוב, לרחוק דא יעקב ולקרוב דא יוסף. לרחוק כד"א מרחוק ה' נראה לי ותתצב אחותו מרחוק. ולקרוב, כד"א חדשים מקרוב באו.

פירוש הסולם

פד) בגין דתרין שלומות וכו': כי שני שלומים יש למטה. אחד הוא יעקב. שהוא ת"ת. ואחד הוא יוסף, שהוא יסוד. ומשום זה כתוב, שתי פעמים שלום: ​שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק זהו יעקב. ולקרוב, זהו יוסף. לרחוק הוא כמו שאתה אומר, ​מרחוק ה' נראה לי. וכן ​ותתצב אחותו מרחוק. ולקרוב, הוא כמו שאתה אומר, חדשים מקרוב באו.
פירוש. בגין דתרין שלומות לתתא וכו', לתתא היינו בזו"ן, שיש בו בחי' יעקב, שהוא ת"ת, ויש בו בחינת יוסף שהוא יסוד. וזה רומז על ב' בחי' זווג שיש בזו"ן, כי שלום ה"ס זווג. כי יש בו זווג עליון להמשכת קומת חכמה, ויש בו זווג תחתון להמשכת חסדים, והעליון ה"ס יעקב והתחתון ה"ס יוסף.
ונתבאר לעיל (אות י"ד ד"ה קיימא), שאין ז"ת יכולות לקבל קומת החכמה בלי חסדים, וע"כ נבחנת קומת החכמה בזו"ן שהיא רחוקה מהם, שהרי לא יוכלו לקבל אותה רק ע"י התלבשות בחסדים וז"ס מרחוק ה' נראה לי, כי קומת החכמה רחוקה ממנו והוא צריך ללבוש בכדי לקבלה. וע"כ נקראת בחי' השלום של יעקב, בבחינת רחוק, והזווג התחתון שהוא שלום של יוסף, נק' קרוב, כי הוא מקובל לו בלי לבוש, ולא עוד, אלא שע"י הקומה שלו דחסדים יוכל לקבל גם חכמה. (כנ"ל אות י"ד) וז"ס הכתוב, שלום שלום לרחוק ולקרוב, שהם ב' שלומות: דיעקב ויוסף, הנוהגים תמיד בזווג דגדלות של הזו"ן. ואלו תרין שלומות, שהם בזו"ן הנבחנים לסוד רבועא, הרי יש בהם מחלוקת, והם מסתיימים בה' שה"ס נוקבא. משא"כ מלכא עלאה שה"ס בינה המסתיימים בי' שה"ס דכורא, ואין בהם מחלוקת, ואפילו ענין רחוק וקרוב אינו נוהג בבינה עצמה, בהיותה בחינת ג"ר, וג"ר יכולות לקבל חכמה בקרוב, כלומר, שאינן צריכות ללבוש החסדים כלל, והן מקבלות חכמה בלי חסדים. וזה שרומז לעיל, דמלכא עלאה הוא מלך שהשלום שלו, ואין בו ב' שלומות כמו בזו"ן.