תוכן

פד) אמנם הוא בחינה ממוצעת כנזכר לעיל, והוא, כי הנה הכתר הוא דוגמת החומר הקודם הנקרא היולי, שיש בה שורש כל הארבעה יסודות בכח ולא בפועל, ולכן נקרא ​תהו, כי הוא מתהה מחשבות בני אדם, באמרם, כי אנו רואים שאין בה צורה כלל, ועכ"ז אנו רואים שהוא נאצל, ויש בו כח ארבעה צורות. הנה נמצא, כי אפשר לקוראו א"ס ומאציל, כמו שהוא דעת קצת מקובלים, שהא"ס הוא הכתר. ואפשר לקרא בשם נאצל, כי ודאי א"ס גדול ממנו, ועל כן הזכירו רז"ל, במופלא ממך אל תדרוש וכו', אמנם תכלית מה שאנו יכולים לדבר בו הוא זה, כי הכתר הוא בחינת ממוצעת ממאציל ונאצל, והטעם הוא, כי הבחינה היותר אחרונה מכל האפשר בא"ס, הוא אשר בחינת אחת שיש שורש אל כל העשר הספירות בהעלם ודקות גדול, שאי אפשר להיות אל הנאצלים יותר דקות ממנו, כי הוא תהו, אשר למעלה ממנו אין זולתו האפס המוחלט כנזכר לעיל, ונמצא כי יש בבחינה זו ב' מדרגות, הא' הוא הבחינה היותר תחתונה ושפלה מכל בחינות הא"ס, וכאלו נאמר דרך משל שהוא בחינת מלכות שבמלכות. והנה בזו המדרגה התחתונה של הא"ס, יש בה כללות כל שלמעלה ממנה, ומקבלת מכולם, כנודע שהוא מקבל מכולם, ומדרגה זו התחתונה היא האצילה את הבחינה הב', שהיא המדרגה העליונה מכל מה שבנאצלים, ויש בה שורש כל הנאצלים, והיא משפעת לכולם, באופן שהיותר קטן מכל המאציל, האציל היותר מובחר שבכל הנאצלים, ואין ביניהם מדרגה אחרת כלל, כי אחרי המאציל הזה אין נאצל יותר קרוב ודומה אליו כזה.