זהר

פד) וכי לא הוה ידע יוסף דמתה אמיה, תמן הוה עמה כד מתה. אלא יאמר ישראל עלאה, כד ניתי מפרקניהון דישראל, תתער מטרוניתא, ותתער כ"י, ותגח קרבא עם עממין, וימותון מנהון, ויתקרבון בזעיר למיתי ארעא, יימר לה קב"ה, כד היא בכה לא תדחלי, אגרא להון בנייא דמיתן על שמי, אחרנין הא תבו, אינון יתובון לחיי מיתייא.

פירוש הסולם

פד) וכי לא הוה ידע יוסף וכו': ושואל, וכי לא ידע יוסף שאמו מתה, הלא היה עמה שם כשמתה, ולמה היה צריך יעקב לספר לו את זה. ומשיב, אלא יאמר ישראל העליון, כשנבא מן גאולת ישראל, תתעורר השכינה, ותתעורר כנסת ישראל ותערוך מלחמה עם העמים, וימותו מהם מישראל, במלחמה זו. ויתקרבו לאט לאט לבא אל הארץ. יאמר לה הקב"ה, כשהיא בוכה, על בניה שמתו, אל תפחדי שכר יש להם לבנים שמתו במלחמה על שמי, אחרים, שלא מתו, כבר שבו, והם שמתו ישובו ויחיו בתחית המתים.