זהר

פד) ת"ח, לא דן קב"ה לאדם קדמאה, עד דפקיד ליה לתועלתיה, דלא יסטי לביה ורעותיה לארח אחרא, בגין דלא יסתאב, ואיהו לא אסתמר, ועבר על פקודי דמאריה, ולבתר כן דן ליה דינא.

פירוש הסולם

פד) ת"ח לא וכו': בוא וראה, הקב"ה לא דן את אדם הראשון, מטרם שצוה אותו בשביל טובתו, שלא יטה לבו ורצונו לדרך אחר, דהיינו שלא יאכל מעץ הדעת, כדי שלא יטמא, והוא לא נשמר, ועבר על מצות רבונו, שאכל מעצה"ד, ולאחר זה דן אותה הקב"ה בדין.