זהר

פד) רבי אבא ור' יוסי, קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא, עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא. א"ר יוסי, הא דא"ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר. אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא, כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. א"ל הכי הוא ודאי, אנוש כחציר ימיו כמה דאמר, כציץ השדה ההוא שדה דאשתמודע. כן יציץ דאתחדש ואתהדר כמלקדמין.

פירוש הסולם

פד) ר' אבא ור' יוסי וכו': ר"א ור"י קמו לעסוק בתורה בחצות לילה, בעוד שהיו יושבים ועוסקים בתורה. א"ר יוסי זה שאמר ר' חייא בהכתוב, אנוש כחציר ימיו, (לעיל אות פ') יפה אמר, אבל במה מעמידים סוף הפסוק, כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. אמר לו כך הוא ודאי, אנוש כחציר ימיו, כמו שאמר ר' חייא. כציץ השדה, היינו אותו שדה הנודע, שהוא המלכות. כן יציץ, היינו שמתחדש וחוזר כבתחילה (כנ"ל אות פ').