זהר

פד) ת״ח, כד ברא קב״ה בר נש בעלמא, אתקין ליה כגוונא עלאה, ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא. דהוא תוקפא דכל גופא, ומתמן אתזן כל גופא. והא לבא אחיד ואתקף באתר עלאה דלעילא. דאיהו מוחא דרישא, דשארי לעילא, ודא אתקשר בדא.

פירוש הסולם

פד) ת״ח כד ברא וכו׳: בוא וראה כשברא הקב״ה את האדם בעולם, תקן אותו כעין של מעלה, ונתן כחו ותוקפו באמצע גופו, ששם שורה הלב, שהוא תוקף כל הגוף, ומשם נזון כל הגוף. והלב מתאחז ומתחזק במקום עליון שלמעלה, שהוא במוח שבראש השורה למעלה, וזה נקשר בזה.