זהר

פד) עובד עכו״ם, דאיהו מסאב, ומאן דקריב בהדיה יסתאב, כד יקרב ביין דישראל, הא אסתאב ואסיר, כ״ש ההוא יין דאיהו עביד. וע״ד לא תימא דדא הוא בלחודוי, אלא כל מה דעבדי ישראל לתתא, כלא הוא כעין דוגמא דלעילא, כ״ש יין, דקאי באתר עלאה, דוגמא דיין דמנטרא.

פירוש הסולם

פד) עובד עכו״ם דאיהו וכו׳: עובד עכו"ם, שהוא טמא, ומי שיקרב אליו יטמא, כשיקרב ויגע ביין של ישראל, נטמא היין ואסור לשתותו, כל שכן היין עצמו שהוא עושה שהוא טמא. כי היין שלהם הוא מבחינת הס״א, שהם ממשיכים יין המשכר, שה״ס המשכת הארת החכמה מן השמאל ממעלה למטה, שהוא טומאה חמורה המזין את הקליפות. והיא נבחנת לסוספיתא דדהבא (כנ״ל פקודי אות ע״ה) מה שאין כן יין המשומר, שהוא יין של ישראל העליון שהוא ז״א, נמשך ממטה למעלה. (כמ״ש שם). וע״כ, אל תאמר שזה בלבד, דהיינו יין של ישראל למטה, הוא כעין של מעלה, אלא כל מה שעושים ישראל למטה הכל הוא כעין דוגמא של מעלה, כל שכן יין העומד במקום עליון, בדומה ליין המשומר.