https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / צו / מאמר תרין מדבחן פד-צ
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / צו / מאמר תרין מדבחן פד-צ
אות פד
זהר
פד) אמר ר׳ אבא תרין מדבחאן אינון לתתא, ותרין לעילא. חד פנימאה דכלא, דמתקרב ביה קטרת פנימאה, ודקה. קשורא דמהימנותא, וכהנא עלאה מכלא, אקטר קטורתא דא, בקשורא דמהימנותא, ודא אתקרי מזבח הזהב, ומהכא אתקטר ואתקשר קשרא דמהימנותא, בחד קשרא. וחד מדבחא אחרא, ואקרי מזבח הנחשת, ודא הוא לבר, ומיכאל השר הגדול, מקריב עליה קרבנא נייחא דקב״ה. ולתתא, מזבח הזהב, ומזבח הנחשת, בדא קטרת. ובדא חלבין ואמורין.
פירוש הסולם
פד) א״ר אבא תרין וכו׳: אר״א, ב׳ מזבחות הם למטה, וב׳ מזבחות הם למעלה. ב׳ המזבחות שלמעלה, אחד הוא פנימי מכל, שנקרבת בו קטרת פנימית ודקה שהיא קשר האמונה, וכהן העליון מכל, קושר קטורת זו בקשר האמונה. וזה נקרא מזבח הזהב, ומכאן נקטר ונקשר קשר האמונה לקשר הכל בקשר אחד. ואחד הוא, מזבח אחר, שנקרא מזבח הנחשת, וזה הוא מבחוץ, ומיכאל השר הגדול מקריב עליו קרבן ניחוח להקב״ה. וב׳ מזבחות למטה, בבית המקדש, מזבח הזהב, ומזבח הנחשת, בזה קטרת, ובזה חלבים ואמורים.
פירוש. ג׳ פרצופין הם במלכות שהם מלובשים זה בתוך זה, פרצוף חב״ד הוא פנימי מכולם, ועליו מלביש פרצוף חג״ת, ועליו מלביש פרצוף נה״י. והם נחלקים לפנימי וחיצון, שפרצוף חב״ד הוא פנימי, וב׳ הפרצופין חג״ת נה״י הם חצוניים. וקטורת, ה״ס בינה.
וז״ש, חד פנימאה דכלא, שמזבח אחד הוא בסוד פרצוף הפנימי של המלכות דהיינו חב״ד, שהוא הפנימי מכל ג׳ הפרצופין שלה. דמתקרב ביה קטרת פנימאה ודקה, שבו מוקרבת קטרת שהיא פנימית ודקה, דהיינו שרומזת על בינה, שהיא דקה מלהשיג בה, שזה עושה קשר האמונה, שהיא המלכות, בקטרת שהיא בינה, וז״ש, קשורא דמהימנותא. ומפרש, כהנא עלאה מכלא, שהוא חכמה, הנקראת כהן גדול, אקטר קטורתא דא בקשורא דמהימנותא, שהחכמה מקשרת קטורת זו שהיא בינה, בהמזבח שהוא מלכות הפנימית. ודא אתקרי מזבח הזהב, כי הבינה נקראת זהב, ועל שם הקטרת שבמלכות שהיא בינה, היא נקראת מזבח הזהב. וז״ש, ומהכא אתקטר ואתקשר קשרא דמהימנותא בחד קשרא. כי ע״י קשר זה של בינה במלכות, נקשרים כל הספירות בקשר אחד, דהיינו שכולן מתיחדות זו בזו. וחד מדבחא אחרא ואקרי מזבח הנחשת, ודא הוא לבר, דהיינו המזבח שבבחינת ו״ק שלה, שהם בב׳ פרצופין החצונים חג״ת נה״י כנ״ל. ומיכאל השר הגדול מקריב עליה קרבנא נייחא דקב״ה, דהיינו קרבן של נשמות הצדיקים, (כנ"ל פרשת לך אות פ״ד).