זהר

פד) ובהון הוה משבח שכינתא בשיר השירים, מתתא לעילא. הה״ד מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. שררך אגן הסהר, שני שדיך, צוארך,ראשך. הא הכא מתתא לעילא, והיא משבחת לקב״ה מעילא לתתא. ראשו כתם פז, עיניו, לחייו, שפתותיו, ידיו, שוקיו. זכאה איהו מאן דסליק צלותא בכל אתר ואתר, בתקונא דא.

פירוש מעלות הסולם

פד) ובהון הוה משבח וכו': ובהם, היינו בשמות אלו, הוא משבח את השכינה, היינו קומת המלכות בסוד עץ הדעת טוב, בשיר השירים, ממטה למעלה, בסוד הנקבה שפניה למעלה, ז״ש מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן שררך אגן הסהר, שני שדיך. צוארך כמגדל השן. ראשך עליך ככרמל. הרי כאן השבח ממטה למעלה. והשכינה היא משבחת אל הקב״ה, ממעלה למטה, כפי הארת הזכר שפניו למטה, בסוד עץ החיים. ראשו כתם פז, עיניו כיונים. לחיו כערוגת הבשם. שפתותיו שושנים. ידיו גלילי זהב. שוקיו עמודי שש. אשרי הוא מי שמעלה התפלה בכל מקום ומקום בתקון זה, היינו ליחד כל ענף בשרשו.