זהר

פג) השתא אית למימר, וכי לא כתיב ואשליכהו באש, ולא יתיר, וכדין ויצא העגל הזה. והשתא את אמרת ויעשהו עגל מסכה אלא ח"ו דאהרן עבד, וקרא אוכח, דכתיב ויקח את העגל אשר עשו. אבל ממה דכתיב ויקח מידם, וכתיב ויצר אותו. מחילא דתרין אלין, אתעביד כלא. כביכול הוא עביד ליה, דאי תרין אלין לא הוו, לא אתעביד ולא נפק לאומנותא. אבל מאן גרם דאתעביד. אינון תרין. בעוד דאיהו לקח מידם, אינהו עבדי חרשייהו, ומלחשי בפומייהו, ומשכי רוחא לתתא, מן סטרא אחרא.

פירוש הסולם

פג) השתא אית למימר וכו': עתה יש לומר. וכי לא כתוב, ואשליכהו באש, ולא עשה יותר, ויצא העגל הזה, ועתה, אתה אומר ויעשהו עגל מסכה. ומשיב, אלא חס ושלום שאהרן עשה העגל, והכתוב מוכיח, שכתוב, ויקח את העגל אשר עשו, ולא כתוב אשר עשה. אבל ממה שכתוב, ויקח מידם, וכתוב, ויצר אותו, היינו שמכח שנים אלו יונוס וימברוס, נעשה הכל, ודומה כביכול שאהרן עשה אותו, ואם אלו שנים לא היו, לא היה נעשה העגל, ולא יצא לאומנות, אבל מי גרם שיעשה, אלו השנים, כי בעוד שאהרן לקח מידם, הם עשו כשפיהם ומלחשים בפיהם, ומשכו רוח למטה מן הסטרא אחרא.