זהר

פג) מן קדמת דנא, תימא מטרוניתא לקב"ה בנייא דילי אן. יימא לה בדינא. היא תסבר דאבדין בדינא, ובכה על דינא לבניא דידה, כי ארי סגי אית לך למיסב מני בדלהון, דהות עמהון, והא תבו מארעא דשנאה.

פירוש הסולם

פג) מן קדמת דנא תימא וכו': מקודם לכן תאמר השכינה לבעלה, הבנים שלי, ממצב הא', היכן הם, ויאמר לה שהם בדין, והיא חושבת שנאבדו בדין, והיא מבכה על בניה שנאבדו בדין, שז"ס קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה, והוא יאמר לה מנעי קולך מבכי וגו' כי יש שכר לפעולתך, כי הרבה שכר יש לך לקבל ממני משום שהיית עמהם, וכבר שבו הבנים מארץ השנואה, כי כבר נגאלו. פירוש, שבזה מתרץ מה שאומר הכתוב ושבו בנים לגבולם לשון עבר, כמו שהקשה (לעיל אות פ"א). כי בעת שהקב"ה השיב לה כי יש שכר לפעולתך, כבר היה גמר התקון, וכבר שבו הבנים לגבולם. כמבואר.