פירוש הסולם
פג)
אומר אני מעשי וכו': אומר אני מעשי למלך, היינו לעורר את המלך העליון. ומה הם מעשי, מי שהמעשה אינו תלוי בו, כי המלכות ה"ס נקבה קרקע עולם, שאינה עושה שום מעשה כי המעשה תלוי למעלה, בזכר, בז"א. אי"כ, מה היא עושה, הרי המעשה תלוי למעלה, בז"א. ומשיב, אלא מה מעשי אלו הם
לשוני עט סופר מהיר. דהיינו שהיא משבחת בחצות לילה למלך העליון, שהוא ז"א.
שיר ידידות, הוא כש"א, שיר השירים, ששם המלכה משבחת למלך, אף כאן המלכה משבחת למלך. דהיינו המלכות משבחת לז"א.
פירוש ההמשכה מלמעלה למטה נבחנת לבחינת מעשה ומלאכה. וכיון שהחכמה אינה נמשכת ממעלה למטה, אלא ממטה למעלה בלבד, ע"כ נבחנת שאין בה מעשה ולפיכך אינה מגולה, אלא במלכות
(כנ"ל בזהר ב"א דף ק"ח ד"ה וכבר) שהיא בבחינת נקבה בעת הזווג, שאין בה מעשה. ולא בזכר, בז"א, מפני שאסור בה המעשה. וזה ששואל, איך אמרה המלכות לז"א. מעשי למלך, והרי אין בה מעשה. ומשיב שמה שמשבחת בחצות לילה למלך העליון נחשב למעשה. כלומר שחצות לילה הוא זמן גילוי הארת החכמה שבה, בסו"ה ותקם בעוד לילה. ואז הקב"ה נכנס לגן עדן, שהוא המלכות ונכלל ממנה בהארת החכמה. והתכללות זו שבז"א שהוא זכר, נחשבת כמו מעשה. וז"ש
בגין דשבחת בפלגוי ליליא למלכא עלאה, דהיינו מה שמלכא עלאה נשתבח בה בחצות לילה נבחן למעשה. וע"כ אמרה, מעשי למלך.
