זהר

פג) וכי אית קושטא ברוח מסאבא. אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע, תמן יצר הרע, נחש. בזמנא דאית לב״נ אתתא שפירא, בכל עובדין טבין, דאתמר בה אשת חיל עטרת בעלה. יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה, עד דפתי לה, וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין, ומסאב לה, והא אתעבידת נבלה.

פירוש הסולם

פג) וכי אית קושטא וכו׳: שואל, וכי יש אמת ברוח הטומאה. ומשיב. אלא באדם שהוא מצד עץ טוב ורע, שם יש יצר הרע, נחש. בזמן שיש לו לאדם אשה יפה שהיא הנשמה, בכל מעשים טובים, שנאמר בה אשת חיל עטרת בעלה, יש ליצר הרע קנאה, כמו שמצאנו שהנחש קנא את אדם על אשתו עד שפיתה אותה וגרם לה מיתה. ולפעמים שולט עליה בחטאים ומטמא אותה, והיא נעשית נבלה.