זהר

פג) רבי יצחק פתח, אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם. זכאין אינון ישראל דאינון קדישין, וקב״ה בעי לקדשא לון. ת״ח ישראל קדישין, כל חיי עלמא דירתין, כלא תליין בההוא עלמא דאתי, בגין דאיהו חיין דכלא, לעילא ותתא, והוא אתר, דיין דמנטרא שארי ומתמן נפקין חיין וקדושא לכלא. ויין דישראל בגין יין דישראל אחרא, ודא בדא תליא. דהא ישראל לעילא, ביה נטיל חיין, ובג״כ אקרי עץ חיים, עץ מההוא אתר דאקרי חיים, ונפקי מתמן חיין, ועל דא מברכין ליה לקב״ה ביין. ויין דישראל לתתא כהאי גוונא.

פירוש הסולם

פג) ר׳ יצחק פתח וכו׳: רי״פ, אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם. אשרי הם ישראל שהם קדושים, והקב״ה רוצה לקדשם. בוא וראה, ישראל הקדושים, כל חיי עולם שיורשים, הכל תלוי בעולם הבא ההוא, שהוא בינה, משום שהוא חיים של הכל, למעלה ולמטה והוא המקום שיין המשומר שורה שם, דהיינו בקו שמאל שלה, ומשם, מן הבינה, יוצאים חיים וקדושה לכל. ויין של ישראל למטה, הוא קדוש בשביל היין של ישראל אחר למעלה, שהוא ז״א המקבל יין המשומר מן הבינה כנ״ל, וזה בזה תלוי, שיין שלמטה תלוי ומכוון כנגד יין שלמעלה. כי ישראל למעלה, שהוא ז״א, לוקח בו, בהיין, חיים, דהיינו הארת חכמה הנקראת חיה, ומשום זה נקרא עץ חיים, דהיינו עץ מאותו מקום שנקרא חיים, ויוצא משם חיים. וע״כ מברכים להקב״ה ביין, כי יין של ישראל למטה, הוא כמו זה היין של מעלה.