תוכן

פב) ועתה נחזור לבאר בעולמות העליונים, אחר שביארנו המשל, נבאר עתה הנמשל, ונאמר, כי הנה הנאצל, אינו רק מארבעה יסודות בלבד, שהם ד' אותיות הוי"ה, שהם חו"ב תפארת מלכות, ועל כן תמצא, שחכמה נקרא ראשית. גם בזה תבין מה שנתבאר לנו, כי לעולם הכתר הוא בחינת עליונה, שאינה מכלל העולם ההוא, דומה לכתר אשר בראש המלך למעלה מראשו, ואינה מכללות ראשו, ועל כן אינה בכלל הספירה, ובמקומה נמנה הדעת, כנזכר בפירוש ספר יצירה, ועכ"ז אנו מונים לפעמים אותה בכלל הי' ספירות, והענין יתבאר עם הנזכר לעיל, שיש בחינה אמצעית בין כל בחי' ובחינה, וגם זה דומה למה שאמרו חכמי הטבע, והביאו ברמב"ן זללה"ה בתחילת הפסוק ​והארץ היתה תוהו וכו', וכתבו גם כן משם ספר הבהיר, כי קודם שברא ארבעה יסודות, ברא חומר אחד הנקרא היולי, שהוא דבר מוכן לקבל הצורות הארבעה יסודות אחר כך, אבל הוא אינו לובש שום צורה כלל ועיקר, ומה שהוא קודם התהו, נקרא אפס, כמו מאפס ותוהו נחשבו לו. והענין, כי הנה הא"ס נקרא אפס, אין בו שום תפיסה כלל, ושם אפיסת החומר, שאין שם לא חומר ולא צורה כלל, ואחריו יבא התהו הוא הכתר, ואחריו יבא הבהו הכולל ארבעה יסודות חבת"מ.