תוכן

פב) וזהו דורי נסע ונגלה, והענין: כי כשנכנסו נה"י דתבונה בראש ז"א, הנה המוחין עושין ג' חניות, בג' מקומות: תחלה בג"ר דז"א, ושם עושין רושם. אח"כ ירדו בג' אמצעות, וגם שם הניחו רושם שלהם. אח"כ ירדו לנה"י במקומם בג"ת, נמצא שנשאר שרשם בכל המקומות אשר הלכו שם, לכן חשקו האורות לירד למטה, כי הרושם שהניחו למעלה, רוצין לירד למטה אל נה"י דז"א, לכן המאציל העליון הניח שם פרסא חדא, שלא ירדו האורות למטה, וזה אוהל רעי הנ"ל, ולכן העליונים אין יכולים לירד, אבל התחתונות שהם מגולין, ומתגלה אורם ומתגדל, יכולין לבקוע דרך עלייתם לאותו המסך, ועולין למעלה, ומגדילין אורות עליונים. וז"ס דורי נסע, שהם ג' בחינות החסדים, שהם ג' אותיות נס"ע, והם מתגלין, וזהו ונגלה, ובוקעין אותו אהל רעי שעליהם, אשר נעשה כדי שלא ירדו החסדים עליונים להתחבר בתחתונים, מחמת חשקם עמהם. וגם לחשקם אל הה"ג שירדו למטה ביסוד כנודע, ורוצין להתחבר עמהן, כמו שהיה למעלה בדעת. אמנם זה סוד הסוכה, ולכך סוד הסכך הוא, כדי שיראו הכוכבים והמזלות והחמה הנראים דרך שם, כי אע"פ שהוא סתום, עכ"ז קצת אור יש שם שמאיר למעלה קצת בודאי.