תוכן

פב) ונחזור לבאר הכל דרך פרטות. הנה נתבאר למעלה, כי אריך אפין מתלבש בכל האצילות כולו, ויש לו פרצוף עשר ספירות. והנה מצינו באדרת נשא דף ק"ל ע"ב, וז"ל, דיקנא דהיא תליא בשערוי, עד טיבורא דלבא. נראה מזה, דיש לאריך אפין בחינת התפשטות גופא דיליה, גם כן. ומצינו הפך מזה באדרת האזינו דף רפ"ח ע"א וז"ל, ודאי בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא בלחודוי כו'. וכן בדף רפ"ט ע"ב, אמרו האי ע"ק כו', ובגין דאיהו רישא עלאה לכל עילאין, לא אדכר אלא רישא חדא בלא גופא, לקיימא כולא. ולמעלה מזה אמר, וכד האי מזלא תלייא בשקולא עד טיבורא כו'. הרי כל אלו הם מאמרים חלוקים, ויובנו כמ"ש לעיל, כי האמת הוא, שיש לו פרצוף גמור ברישא וגופא, כלול מי"ס. אבל אינו נגלה מכולו, רק רישיה לבד, ושאר גופו מתלבש ומתפשט בתוך שאר הפרצופים, ונכסה, ואינו נגלה רק הראש לבד. וזמ"ש בדף רפ"ח לא אתגליא. ובדף רפ"ט אמר, לא אדכר. ובשום מקום מאלו לא אמר שאין בו אלא רישא, אלא שלא נזכרה ולא נגלית והבן זה. והטעם הוא, כי נשאר ראשו בסוד אור מקיף אל מוחין פנימיים דאבא ואימא, כנזכר. ואי אפשר לבחי' עליונה להתלבש בתחתונה, אלא השבעה תחתונות שבה לבד כנ"ל.