זהר

פב) אמר רבי אבא, הא כתיב ויקח מאבני המקום. ואי תימא דאבנא דא, עלאה על כמה אבנין לאתר מותביה, למשרי עלייהו, והא כתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, עליונה מבעי ליה. בגין דאמר אין זה כי אם בית אלהים, הכא ארים לה, קמא עלאה, בגין דתלא כל שבחא דזה בה, דאין זה לקיימא כי אם בית אלהים. ושפיר. ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב.

פירוש הסולם

פב) אמר ר' אבא וכו': אר"א, והרי כתוב, ​ויקח מאבני המקום. שהם י"ב אבנים שמתחת הנוקבא, ולא הנוקבא עצמה. ואם תאמר, שאבן הזאת שלקח, היא העליונה על כל האבנים שלקח למקום מושבו לשרות עליהן, שהוא הנוקבא שממעל לי"ב האבנים, זה אינו, שהרי כתוב, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, עליונה היה צריך לומר, לדבריך. ומשיב, אלא משום שאמר, אין ז"ה כי אם בית אלקים, כאן, הרים אותה מצבה עליונה, משום שתלה כל השבח של זה שהוא היסוד, בה באבן העליונה שאמר אין זה עשוי לקיים, דהיינו להשפיע מוחין, כי אם, בית אלקים, דהיינו לאבן הזאת העליונה, שהוא בית אלקים, שהיא הנוקבא, ויפה הוא. ועל כן, אשר שמתי מצבה כתוב, ולא כתוב עליונה.