זהר

פב) ות"ח, בקדמיתא כד אתא אברהם לעלמא, אתנהירת סיהרא. ושראת לאנהרא, עד דאשתלימת בדרגהא, ביומוי דשלמה, דאתגדל על כלא. דכתיב, ויגדל את כסאו מכסאך. ועל דא, ואכרה לי בחמשה עשר כסף, אינון ט"ו זכאין עד שלמה. וע"ד על ידו אתייהיבת האי תושבחתא עילאה, בגין דיתגדל בה. אבל דוד בלחישו אתאמר, ולא אתייהיב ליה רשו לגלאה.

פירוש הסולם

פב) ות"ח בקדמיתא כד וכו': ובוא וראה בתחילה, כשאברהם בא לעולם, האירה הלבנה והתחילה להאיר עד שנשלמה במדרגותיה. בימיו של שלמה, שנתגדל על הכל, שכתוב, ויגדל את כסאו מכסאך. וע"כ, ואכרה לי בחמשה עשר כסף. אלו הם ט"ו צדיקים עד שלמה, (כמ"ש בשמות רבה פט"ו כ"ו) וע"כ ניתנה על ידו אותה תשבחה עליונה, כדי שיתגדל בה. אבל דוד, אמר בלחש ולא ניתנה לו רשות לגלות.