זהר

פב) ובגין ההוא קבורה, הוה בעי רחמי דלא ימות תמן בח"ל, לפום דהוה בארץ ציה רעב ועיף וצמא בלי מים, דאיהי אורייתא. ובג"ד אתמר עליה, עלה אל הר העברים הזה. משפלותא דיליה, אחזי ליה מעלתיה, אע"ג דאנת קבור באתר דלאו הגון לך, ערום בלא לבושין דילך, דאינון עור ובשר, נע ונד מאתר דילך, ומטלטל וגלי. הא פנחס דעבדת טיבו עמיה, דאתמר עלך, הנני נותן לו את בריתי שלום, הא איהו יעביד טיבו עמך, וביה תסתלק בפרשתא דיליה. דבה כלה דילך, תמן תתייחד עמה, כחתן עם כלתיה.

פירוש הסולם

פב) ובגין ההוא קבורה וכו': ומשום קבורה הזו, היה מבקש רחמים שלא ימות שם בחוץ לארץ מפני מה שהיתה בארץ ציה ועייף בלי מים, שהם התורה. ומשום זה נאמר עליו, עלה אל הר העברים הזה, משפלותו הראה לו מעלתו, דהיינו אע"פ שאתה קבור במקום שאינו הגון לך, בלי הלבושים שלך, שהם עור ובשר, נע ונד ממקום שלך, ומטולטל, וגולה. הרי פנחס, שעשית חסד עמו, שנאמר עליך, הנני נותן לו את בריתי שלום, הרי הוא יעשה חסד עמך, ובו תתעלה בפרשה שלו, דהיינו בהפרשה הנני נותן לו את בריתי שלום. כי פנחס, הוא אליהו מלאך הברית, שהוא יעזור למשה להתחבר עם ב' משיחין להוציא את ישראל מן הגלות כמ"ש בכ"מ ברעיא מהימנא. שבה כלה שלך, דהיינו המלכות, שם תתיחד עמה, כחתן עם כלתו.