זהר

פב) פתח ואמר, פקודא לדון בדיני סוטה, הה״ד ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו׳. ודאי רוח טומאה מתרין סטרין אשתכח, חד בשקרא, וחד בקשוט. בגין דא, ברוח שקרא וקנא את אשתו, והיא לא נטמאה. ותנינא, ועבר עליו וגו׳, וקנא את אשתו והיא נטמאה.

פירוש הסולם

פב) פתח ואמר פקודא לדון וכו׳: פו״א מצוה לדון בדיני סוטה, ז״ש ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו׳. ודאי רוח הטומאה נמצא מב׳ צדדים, א׳ בשקר, וא׳ באמת. משום זה, ברוח שקר, וקנא את אשתו והיא לא נטמאה. והשני, ועבר עליו וגו׳ וקנא את אשתו והיא נטמאה.