זהר

פב) לבתר כלהון מתקנן דכר ונוקבא, וקב״ה בתר דארח ואשתעשע בהו לבכל אינון מלין רזין דחכמתא דלהון, אתגלי עלייהו, ואינון חמאן בההוא נועם ה', כדין כלהו חדאן בחדוה סגי, עד דמתפשטי זיוא ונהורא דלהון, ומההוא משיכו זיוא ונהורא דחדוה דלהון, עבדין פירין ואיבין לעלמא דא, וההוא פרי ואיבא עאל תחות גדפיה דשכינתא, עד זמנא דאצטריך.

פירוש מעלות הסולם

פב) לבתר כלהון מתקנן וכו': אח״כ כלם מתתקנים דכר ונוקבא. והקב״ה אחר שהריח והשתעשע בהם. בכל אותם הדברים וסודות החכמה שלהם, מתגלה עליהם, והם רואים באותו נועם ה', אז כלם שמחים בשמחה גדולה, עד שמתפשט הזיו והאור שלהם, ומאותה המשכה והתפשטות של הזיו והאור מהשמחה שלהם, עושים פירות ואיבים לעולם שהם נשמות, ואותם הפירות והאיבים נכנסים תחת כנפי השכינה, עד הזמן שצריך.