זהר

פב) וצדיק כד איהו לבר מאתריה, אתמר ביה נשקו בר פן יאנף. ושכינתא כד איהי לבר מאתרהא, אתקריאת ברייתא, איהו בר ואיהו ברייתא.

פירוש מעלות הסולם

פב) וצריק כד איהו וכו׳: והצדיק שהוא יסוד, כשהוא מחוץ למקומו, היינו כשאינו בזווג עם המלכות, שהיא מקום היסוד, נאמר בו נשקו בר פן יאנף. והשכינה שהיא מלכות כשהיא מחוץ למקומה, דהיינו שאינה בזווג עם היסוד, נקראת ברייתא. הוא היינו יסוד נקרא בר, והיא היינו מלכות נקראת ברייתא, היינו מחוץ של המדרגה מלשון פוק תני לברא. (שבת קו.)