זהר

פב) עץ הדעת טוב דלית ביה רע, מתתא לעילא, כגוונא דא, אדני: שכינתא תתאה. יהו״ה: עמודא דאמצעיתא. י ואינון בתרין ירכין, ענפין מתפרדין לימינא ושמאלא. והכי בתרין דרועין, מתפרדין ענפין לימינא ולשמאלא. בצדיק, אינון ביחודא חדא, יאהדונה״י. ודא רזא דחשמל, חיוון דאשא ממללן.

פירוש מעלות הסולם

פב) עץ הדעת טוב וכו': עץ הדעת שבעולם אצילות, הוא טוב, שאין בו רע, כי עץ הדעת טו״ר הוא בבי״ע, ובאצילות אין רע. וסדר הארתו הוא, ממטה למעלה, כעין זה אדנ״י שכינה תחתונה היינו מלכות, הוי״ה עמוד האמצעי, היינו ז״א, והם בשתי ירכים שהם נצח הוד, והם ענפים מתפרשים לימין ושמאל. כי ז״א איהו בנצח, ומלכות איהי בהוד וכן בשתי הזרועות, שהם חסד וגבורה, מתפרשים הענפים לימין ולשמאל, בסוד כרוב אחד מקצה מזה, וכרוב אחד מקצה מזה, ואין ביניהם זווג, בצדיק שהוא יסוד הם ביחוד אחד יאהדונה״י. בסוד והיה המשכן אחד כי בו חוברות אשה אל אחותה (עי׳ רע״מ פנחס אות שי״ב) וזה סוד החשמל חיות אש ממללות. כי אור חכמה נקרא חיה, וז״ס חיות וכן בהן סוד הדבור, כי כל דיבור הוא מהארת מוחין דחיה, וז״ס ממללות. והן נבחנות בסוד חיות אש, כי הן ו״ק דחיה בלי ג״ר ובכל ו״ק יש אחיזה לדינים, וצריכים לשמירה יתרת וע״כ הן חיות אש. (עי׳ ע״ח שער מ״ט פ״א וב׳ ובספר בית שער לכונות מן אות נ״ג עד אות ע״ח).