זהר

פב) א״ר יהודה, ודאי מלילתא על לבאי, ואתישבא, ודא ברירו דמלה. ואזלא האי, כמלה חדא דשמענא ושכחנא, והשתא רווחנא לה, דתנינן, א״ר יוסי, זמין קב״ה לאכרזא על כנסת ישראל ויימא, התנערי מעפר קומי שבי ירושלם, כמאן דאחיד בידא דחבריה ויימא התנער, קום, כך קב״ה יוחיד בה ויימא התנערי, קומי.

פירוש הסולם

פב) א״ר יהודה ודאי וכו׳: אר״י, ודאי, דברת על לבי והדבר נתישב. וזהו בירורו של הדבר. וזה הולך, עם דבר אחד ששמעתי ושכחתי, ועתה הרוחתי אותו. שלמדנו, א"ר יוסי, עתיד הקב״ה להכריז על כנסת ישראל, ויאמר, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים, היינו, כמי שאוחז ביד חבירו, ואומר, התנער, קום. כך הקב״ה יאחז בה ויאמר, התנערי, קומי.