זהר

פא) וכלא הוה, דודאי בכיסא ארמי דהבא, וכסי ליה מעינא, כמה דאמרו אינון חרשין, והכי אצטריך בזיני דחרשין אלין. ודא הוא עובדא דחרשין אלין, מלה דאצטריך באתגליא, לאתגלאה לבתר, אצטריך טמירו וכסויא בקדמיתא, דיתכסי מעינא, ובתר יפוק אומנא לאומנותיה. ומלה דאצטריך בכסויא לבתר, אצטריך באתגליא בקדמיתא.

פירוש הסולם

פא) וכלא הוה דודאי וכו': והכל היה, כלומר שב' הפירושים של המלה חרט, דספרא דחנוך ושל ר"ש, היו שם, כי ודאי השליך הזהב בכיס, והסתירו מעין, כנ"ל (אות ע"ח) בדברי ר"ש, כמו שאומרים המכשפים, וכך צריך להיות במיני כשפים אלו, שכך הוא מעשה המכשפים האלו, שדבר הצריך גילוי, להתגלות אחר כך, צריך מקודם להסתר וכיסוי. דהיינו שיתכסה תחילה מן העין, ואח"כ יצא האומן לאומנותו לגלותו. והדבר שצריך אחר כך לכיסוי, צריך בתחלה להיות בגלוי.
פירוש. כי זה לעומת זה עשה האלקים, וכל מה שיש במדרגות הקדושה יש כנגדו בסטרא אחרא. וכל ההפרש הוא, שהס"א אינה אוחזת אלא ב' הקוין ימין ושמאל, אבל קו אמצעי אין להם. אמנם הם דבוקים רק בקו שמאל לבד, אבל אי אפשר להמשיך קו שמאל אם לא המשיך מקודם קו ימין. כי אותו המסך העולה ועושה ו"ק בלי ראש במדרגה, כשהוא בבחינת קו ימין, הוא יורד ומוציא ג"ר במדרגה כשהוא בקו שמאל. וע"כ הם מוכרחים להמשיך תחילה הקו ימין כדי לגלות שוב הג"ר בקו שמאל. ותדע שמסך הזה שמעלים אל המדרגה למעטה מג"ר כשהיא בקו ימין, הוא נקרא עט או קולמוס. כי בדומה לעט סופר, שמודד ומגלה צורת האותיות לכאן ולכאן על ידי העט, כן המסך שמעלים בקו ימין למעט המדרגה, בו תלוי כל הצורה של גדלות המדרגה היוצאת בקו שמאל.
וזה אמרו, הוה רשים רשימין דכל דיוקנין ופולחנין נכראין בההוא קולמוסא, שכל הצורות של השמאל הנוהגים בעבודה זרה תלוים ויוצאים מן הקולמוס, שהוא מסך הגורם הקטנות והמיעוט בקו השמאל שזסו"ה, ויצר אותו בחרט, דהיינו שהעלה החרט שה"ס הקולמוס והמסך וצר אותו תחילה במיעוט והעלם דקו ימין, ואח"כ נמשך הגדלות דשמאל הס"א המכונה עגל, או שור.
וז"ש, ודא הוא עובדא דחרשין אלין, מלה דאצטריך באתגליא לאתגלאה לבתר, אצטריך טמירו וכיסויא בקדמיתא, דהיינו כמו שאמרנו, שאינם יכולים לגלות קו השמאל, ולינק ממנו מטרם שממשיכים תחילה את קו הימין, ע"י העלאת המסך שהוא הקולמוס, להעלים המדרגה. וז"ש, וכלא הוה, דודאי בכיסא ארמי דהבא וכסי ליה מעינא, כי ב' הפירושים במלה חרט, אם כבספרא דחנוך ואם כר"ש, הם ענין אחד, כי ר"ש פירש ויצר אותו בחרט, שהשליכו בכיס כדי להעלימו מעין, דהיינו להעלימו מג"ר שנק' עין, שהכונה היא, שהם המשיכו תחילה ההעלם והקטנות הנוהג בקו ימין, וממש כן הוא גם לדברי חנוך, שצר אותו בחרט אנוש, שהוא ג"כ העלאת המסך להעלים ולמעט המדרגה בבחינת קו ימין. כמבואר, שעל פיה מכוונת אח"כ הגדלות שבשמאל.