פירוש הסולם
פא)
אנון ד' חיוון סלקין כד רוחא אזדהר בגו ההוא חיוותא אלו ד' חיות עולות כשהרוח עצם השמים מאיר בתוך חיה העליונה שלמעלה מהן.
ד' גלגלין לכל חד וחד, גלגלא חדא אסתכי לסטר מזרח תלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא וכו': ד' גלגלים יש לכל חיה וחיה מד' החיות, גלגל אחד מסתכל לצד מזרח. ג' אדנים נושאים אותו, ומסתכלים להחיה שבאמצע ד' הגלגלים. וכן גלגל א' לצד מערב וכו' וגלגל א' לצד דרום וכו' וגלגל א' לצד צפון וכו'.
פירוש, כי בעת שד' החיות עולות לחיה העליונה, מתפשטת כל חיה וחיה לפרצוף שלם, שמחזה ולמעלה יש לה ד' פנים אריה שור נשר אדם, שהם חו"ב תו"מ, לד' רוחות העולם מזרח מערב דרום צפון, והם הנקראים ד' גלגלים, ומחזה ולמטה יש לה רק ג' פנים אריה שור נשר, כי פני אדם חסר שם
(כנ"ל דף מ"ו ד"ה ביאור) אמנם הם מקבלים פני אדם ע"י התכללות בהזווג שמחזה ולמעלה בסוד שנא"ן (
כנ"ל בבראשית דף פ"ו ד"ה שנאן ע"ש בכל ההמשך) והם נכללות בכל הד' פנים אשר שם, ואפילו מפני אדם, אלא שנבחן שמקבלים רק ט"ס ראשונות, שהם אריה שור נשר, מכל פנים, דהיינו אריה שור נשר שבאריה, וכן אריה שור נשר שבשור, ואריה שור נשר שבנשר, ואריה שור נשר שבפני אדם, באופן שמצד א' נכללים מכל ד' הפנים, שהרי יש להם אריה שור נשר שהם ט"ס ראשונות אפילו לפני אדם, אמנם מצד הב' חסר להם בכל מקום בחינת המלכות שה"ס פני אדם כי אין להם רק ט"ס ראשונות מהם בלבד. ולפיכך נבחן שלכל גלגל מד' הגלגלים דהיינו לכל פנים ופנים מד' הפנים אריה שור נשר אדם שמחזה ולמעלה יש ג' סמכין אריה שור נשר, כמבואר, באופן שכל חיה מתפשטת לד' גלגלים מחזה ולמעלה ולי"ב סמכין מחזה ולמטה, אשר כל גלגל יש לו פנים מיוחד מאריה שור נשר אדם ורוח מיוחד ממזרח מערב דרום צפון, אבל הסמכין, מתוך שבאים מהתכללות הזווג על ידי עליה למחזה ולמעלה, הרי הם מקבלים מכל הד' פנים שבד' הגלגלים אשר שם, בבת אחת, וע"כ הם מסתכלים לאמצעיתא, דהיינו להחיה הכוללת את כולם ולא לשום צד מד' הגלגלים.
וזהו אמרו
וכלהו סמכין תריסר נטלין מגו אמצעיתא, וכל שנים עשרה סמכין נוסעים מכח החיה הכוללת שבאמצע, ולא לשום צד של הגלגלים כנ"ל.
וההוא אמצעיתא סגיר ופתח, והחיה האמצעית היא סוגרת ופותחת כלומר היא השולטת על כולם שהיא סוגרת האורות מלהאיר ופותחת אותם.
וכל גלגלא וגלגלא כד נטלא, קלא אשתמע בכלהו רקיעין, וכל גלגל וגלגל בעת שנוסע נשמע קולו בכל הרקיעים.
