פירוש הסולם
פא)
עץ פרי עושה פרי, דיוקנא דכר ונוקבא, ודמות פניהם פני אדם: הכתוב עץ פרי עושה פרי, יורה על צורות זכר ונקבה, אשר דמות פניהם הוא פני אדם, עץ פרי, חוא הנוקבא דז"א, עושה פרי, הוא היסוד דז"א שהיא דכר, העושה בה פירות.
אלין לאו אינון כאינון כרובין, אלין אפי רברבן בדיקנא חתימי, כרובים אפי זוטרי כרביין, אלו הדכר והנוקבא אינם הם כמו הכרובים, המרומזים בעשב מזריע זרע, כי אלו הם פנים גדולות חתומות בזקן, וכרובים הם פנים קטנות כמו פני תנוקות. פנים, פירושו, ג"ר ומוחין. ופנים גדולות היינו מוחין דגדלות המקובלות מי"ג מדות הרחמים שבאריך אנפין, הנק' דיקנא דא"א. וז"ש
בדיקנא חתימי. ונק' ג"כ מזל. ופנים קטנות הם מוחין דקטנות.
פני אדם, כל דיוקנין כלילן בהו, בגין דאינון אפין רברבן, בפני אדם כלולים כל הצורות, שהם אריה שור נשר, משום שהם פנים גדולות. פירוש, כי
אפי רברבן שהם מוחין דגדלות וג"ר, אינם מקובלים להנוקבא, בעת שאין לה רק ששה ספירות חב"ד חג"ת, וחסרה ד' ספירות נהי"מ, אלא אחר שמעלית את נהי"מ שלה מבי"ע, ונשלמת בע"ס דכלים, אז מזדווגת עם הז"א, ומקבלת ממנו מוחין דגדלות. ויש ב' העלאות, מתחילה מעלית נה"י בחסר מלכות, ואז יש לה רק ג"ר דו"ק, שהם מוחין דקטנות, ואח"כ כשמעלית גם המלכות, הנק' פני אדם, אז משגת מוחין דגדלות. ואילו נהי"מ שמעלית מבי"ע מכונים
ד' חיות הנושאות את הכסא אל הז"א לזווג, כי זולתם נמצא הכסא, שהוא הנוק' דז"א, חסרה מהע"ס דכלים, ואינה ראויה לזווג. וספירת הנצח היא פני אריה, והוד הוא פני שור ויסוד הוא פני נשר, ומלכות הוא פני אדם.
וזהו אמרו,
פני אדם, כל דיוקנין כלילן בהו, פני אדם, כל הצורות כלולים בהפנים האלו. והוא מטעם
בגין דאינון אפין רברבין ומצטיירין בהו ציורין גלופין כגלופי שמא מפרש בארבע סטרי דעלמא מזרח וכו': משום שפני אדם הוא פנים גדולות, ומצטייר בהן צורות חקוקות כחקיקות שם המפורש, בארבע רוחות העולם. כלומר, שע"י פני אדם קונים גם ג' החיות פנים הגדולות, שהם חו"ב תו"מ שבמוחין דגדלות המרומזים בשם הויה בד' אותיותיו, אשר ה
י' הוא חכמה ודרום, ו
ה' היא בינה וצפון,
ו' הוא ז"א ומזרח, ו
ה' אחרונה היא מלכות ומערב. וע"כ נבחן שכל הצורות דהיינו, אריה נשר שור, שהם נה"י, כלולות בפני אדם, שהן מלכות, שזולת פני אדם, דהיינו בהעלאת נה"י בלי מלכות, הם נמצאים עוד בפנים דקטנות במוחין דו"ק, כנ"ל.
