זהר

פא) אמר רבי אחא, אמר יעקב, השתא לא אצטריכנא לדינא, כד איתוב לבית אבא, אתכלילנא בדינא, ואתקשר ביה. אמר רבי יוסי, לאו הכי, אלא אמר, השתא אם יהיה אלהים עמדי, דינא אצטריכנא לנטרא לי, עד דאיתוב בשלם לבית אבא, אבל כיון דאיתוב בשלם, אתכלילנא רחמי בדינא, ואתקשר בקשורא מהימנא, לאכללא כלא כחד. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דהא כדין יהא כלא קשורא חדא, והאי אבן אתברכא מימינא ומשמאלא, אתברכא מעילא ומתתא, בגין דאתן מעשרא מכלא.

פירוש הסולם

פא) אמר רבי אחא, אמר יעקב וכו': ר"א בא לבאר הדברים, ואומר שיעקב אמר, עתה איני צריך לדין. אלא רק לחסד, כמו מדרגת יעקב כנ"ל, כשאשוב לבית אבי, אתכלל אז בדין, דהיינו שהימין יכלול בשמאל, כנ"ל, ואתקשר בשמאל כמו בימין, דהיינו מדרגת ישראל, עמודא דאמצעיתא. כמ"ש שם.
אמר ר' יוסי וכו': אר"י אינו כן. אלא שאמר, עתה, אם יהיה אלקים עמדי, והשם אלקים הוא דין, כי עתה דין אני צריך, לשמור אותי עד שאשוב בשלום לבית אבי, כי להכניע הקליפות צריכים להארת השמאל, שהוא דין, אלא אחר שאשוב בשלום, אתכלל מרחמים בדין, דהיינו שימין יהיה כלול משמאל והשמאל מימין, ואתקשר בקשר הנאמן, להכליל כל הספירות כאחד. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, כי אז אחר שהימין והשמאל יכללו זה בזה, יהיה הכל קשר אחד, ואבן הזה, דהיינו הנוקבא, תתברך מימין ומשמאל שהם חו"ב, וממעלה וממטה, שהם תו"מ, ומשום זה אתן מעשר מכל. כלומר, המעשר, שהיא הנוקבא, שהיא אחת מעשר, תהיה כלולה מכל עשר הספירות: מדרום וצפון וממעלה וממטה, שהם חו"ב תו"מ.