זהר

פא) וכד תסתליק ה' בימינא דאימא, ברתא תקבל מאימא עילאה, ההוא טובה דלא אתפסק לעלמין, וכדין עבדת נוקמין לשאר עמין. ועל דא כתיב, די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין. מטורא: דא אברהם, טורא עילאה. אתגזרת אבן. דא איהו אבן אחת, דעלה ז' עיינין. ועבדת דינין בכלהו דהדיקו בנהא בין רגלין, הדיקת לון בכולא. וכתיב הות לטור רב ומלאת כל ארעא, בגין דאתדבקת בימינא, אור הלבנה כאור החמה.

פירוש הסולם

פא) וכד תסתליק ה' וכו': וכשתעלה הה' בימינה של אמא, דהיינו בימין הבינה, תקבל הבת, שהיא המלכות, מאמא עלאה, הטובה ההיא שאינה נפסקת לעולם, דהיינו החסדים הגדולים הנמשכים מאו"א עלאין, שזווגם אינו נפסק, ואז המלכות עושה נקמות בשאר העמים. וע"ז כתוב, די מטורא אתגזרת אבן דלא בידין, שנחצבה מן ההר אבן מאליה, בלי ידים. מטורא, זהו אברהם שהוא ההר העליון אתגזרת אבן, זו היא אבן אחת שעליה שבע עינים. דהיינו שנכללת משבע ספירות חג"ת נהי"מ, ועושה דין בכל האומות שכתשו בניה בין רגלים, וכתשה אותם בכל וכל וכתוב הות לטור רב ומלאת כל ארעא, שהיתה להר גדול ומלאה את כל הארץ. והוא, משום שנתדבקה בימין. והיה אור הלבנה כאור החמה.