זהר

פא) דהכי אוקמוה מארי מתניתין, דמתי חוצה לארץ אינם חיים. לא אמרי דאינם עתידים להחיות, דאלמלי כך הוו כפרין בתחיית המתים. אלא הכא רזא רברבא, קבורה דיליה בצולמא דלאו הגונה ליה, דאיהי ארץ ציה ועיף בלי מים, ולית מים אלא תורה, ובה לא תאר לו ולא הדר. ומאן דחזי ליה בההוא צולמא, ונראהו ולא מראה ונחמדהו. ובג"ד, נבואת ישעיה הנה ישכיל עבדי, קא רמיז עליה.

פירוש הסולם

פא) דהכי אוקמוה מארי וכו': כי כך העמידו בעלי המשנה, שמתי חוצה לארץ אינם חיים. אינם אומרים שאינם עתידים להחיות, שאם היו אומרים כך היו כופרים בתחיית המתים. אלא כאן סוד גדול. כי הקבורה שלו של משה, היתה בצלם שאינו הגון לו, שהוא ארץ ציה ועיף בלי מים, דהיינו במדבר, ואין מים אלא תורה, כלומר שהמדבר הוא מקום הקליפות, ובה לא תואר לו ולא הדר, ומי שראה אותו בצלם ההוא, נאמר, ונראהו ולא מראה ונחמדהו. ומשום זה, נבואת ישעיה המתחלת הנה ישכיל עבדי רומזת עליו.