זהר

פא) ובמה באשישות. אלין אינון אבהן, דאינון אתמליין בקדמיתא, מההוא חמר טב דמנטרא. וכד אינון אתמליין, הא ברכאן משתכחי לגבה, על ידא דחד דרגא דאיהו צדיק. ומאן דידע ליחדא שמא קדישא, אע״ג דברכאן לא משתכחי בעלמא, איהו סמיך וסעיד לה לכ״י בגלותא.

פירוש הסולם

פא) ובמה באשישות וכו׳: ובמה סומכים את המלכות הנופלת, באשישות, אלו הם האבות, שהם מתמלאים תחילה, מיין הטוב ההוא המשומר, שהוא הארת החכמה מקו שמאל של הבינה המקובלת תחילה בחג״ת, הנקראים אבות, וכשמקבלים יין המשומר נקראים אשישות. וכשהם מתמלאים, הרי הברכות נמצאות בתוכה, בתוך המלכות, ע״י מדרגה אחת שהיא צדיק, דהיינו יסוד, המקבל מאבות ומשפיע למלכות. ומי שיודע ליחד השם הקדוש, שהיא מלכות, בז״א, שתקבל מאלו האשישות, אע״פ שהברכות אינן נמצאות בעולם, כלומר, שעודנה בגלות, הוא, היסוד. סומך ותומך כגסת ישראל בגלות. וע׳״כ אמרה, סמכוני באשישות.