זהר

ע) רוחא דא דכליל רוחא אחרא תניינא, סלקא ונחתא נהוריה, דלא שכיך לעלמין, כנורא דשמשא גו מיא, לית מאן דקאים עליה, בר רעותיה דבר נש זכאה, בההוא צלותא, דעאלת בההוא היכלא, וסלקא לקשרא קשרין בשלימו, בשרותא דרוח דא כדקא חזי. כדין נהורא אתעטף ביה, וחדי בה וסלקא עמה לאתקשרא בקשורא דהיכלא תניינא, לאתכללא רוחא דכליל ברוחא אחרא עלאה דעליה.

פירוש הסולם

ע) רוחא דא דכליל רוחא אחרא תנינא סלקא ונחתא נהוריה דלא שכיך לעלמין כנורא דשמשא גו מיא: רוחא דא דספיר הכולל בתוכו רוחא דלבנת, עולה אורו ויורד ואורו אינו נפסק לעולם כאור השמש שבתוך המים. פירוש שבהיות רוחא דספירא כולל בתוכו את רוחא דלבנת, שהיא הנוקבא שלו, הוא נמצא בזווג דלא פסיק לעלמין, והאור ישר היורד, והאו"ח העולה מאירים בהם כאור אחד, וז"ש סלקא ונחתא נהוריה דהיינו אור ישר ואור חוזר, דלא שכיך לעלמין כנורא דשמשא גו מיא, ואורו אינו נפסק לעלמין, והאו"י והאו"ח מחוברים יחד כאור השמש המאיר ומחמם המים, שחום השמש מעורב ומחובר בכל חלקי המים.
לית מאן דקאים עליה בר רעותא דבר נש זכאה בההוא צלותא דעאלת בההוא היכלא: אין מי שישיג אותו, דהיינו את הרוח, חוץ מהרצון של אדם צדיק בכח התפלה שנכוסה באותו ההיכל. וסלקא לקשרא קשרין בשלימו בשרותא דרוח דא כדקא חזי, והתפלה עולה לקשור קשרים, דהיינו ליחד יחודים, בשלימות, בהשראת רוח הזה כראוי, כדין נהורא אתעטף ביה, וחדי בה, וסלקא עמה לאתקשרא בקשורא דהיכלא תנינא, אז מתעטף הרוח באור, ושמח עמה דהיינו עם התפלה, ועולה עמה להיכל השני להתקשר בקשריו, לאתכללא רוחא דכליל ברוחא אחרא עלאה דעליה, בכדי שהרוח שבכאן שכלול בו רוחא דלבנת, יתכלל שם בהיכל הב', ברוח האחר שלמעלה ממנו אשר שם. ורוחא דא דכליל כליל ביה ההיא חיוותא וכל אינון אופנין וגלגלין, ורוח זה שבכאן שכלול בו רוח הב' שעלה להיכל הב', נמצא כלול בו בעליתו גם החיה והאופנים והגלגלים שבכאן, ואתאחדן ביה, כגוונא דאתאחדא אשא במיא ומיא באשא, דרום בצפון צפון וכו' והם נאחזים בו כמו שמתאחזים אש במים ומים באש וכמו שמתאחזים ד' רוחות זה בזה, דרום בצפון וצפון בדרום וכו' הכי אתאחדן כלהו דא בדא ואתקשרן דא בדא, כן מתאחזים כולם זה בזה ומתקשרים זה בזה דהיינו החיות והאופנים והגלגלים וב' רוחין, עם הרוח שבהיכל הב'.