תוכן

ע) אולי אפשר לומר, כי תלת רישין הנזכרים בריש אדרת האזינו, הם עתיק ונוקביה, הם תרין רישין, ושניהם בחינת כתר דמ"ה ודב"ן, ולכן עתיק נקרא עלת כל העלות, ונוקבא עלת העלות. ורישא תליתאה היא אריך ונוקביה כנזכר, שהם מכריע בין עתיק לנוקביה, ולפי שהאריך לא נעשה רק מהחכמה דמ"ה, נקרא חכמה סתימא. ורישא תנינא שהיא כתר דב"ן נוקביה, כתר עילאה. ורישא קדמאה, נקרא רישא דלא אתיידע עתיק דכורא. ויש לזה סמך מכתיבת מורי זלה"ה בפירוש ספרא דצניעותא, כי אמר שם, כי הראש הראשון הוא שורש העצמות, וראש השני הוא שורש הכלים, וזה להיותו בנוקבא דעתיק, שכל הכלים מצד הנוקביה יצאו, שהם המלכים דב"ן. וראש השלישי בשל מיני שרשים שירש עצמות מן אריך דכורא, ושורש כלים מנוקביה דאריך שהוא ב"ן, ולפי ששניהם נקראים מכריע א', נקרא ראש לבד וע"ש.