זהר

ע) ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך. רבי אבא פתח ואמר, האי קרא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. וכי איניש דאמר טב לב"נ כוותיה. אי לא ישלים מה דאמר, אפוהי מתביישן, עאכ"ו מן עלאי לב"נ, דאי לא מייתי כל טב דאמר על בנוהי, אנפוהי מתביישן.

פירוש הסולם

ע) ​ויאמר אלי הנני מפרך וגו': ר' אבא פתח ואמר, מקרא הזה, ​לא עתה יבוש יעקב וגו'. וכי אדם המבטיח טוב לאדם כמהו, ואם לא יקיים מה שאמר, הרי פניו מתביישים, על אחת כמה וכמה, הבטחה הבאה מעליונים לבן אדם, אם אינו מביא כל הטוב שאמר על בניו, הרי פניו מתבישים.