זהר

ע) את בני בלהה ואת בני זלפה, בכלהו קיימא לחדתא לון כדקא יאות, ולאשתעשעא לון בחדוה דיליה, דכלהו ענפין, וכלהו עלין, כלהו אתברכין בחדוה דיליה.

פירוש הסולם

ע) את בני בלהה וגו': בכולם, בכל י"ב השבטים ואפילו בבני השפחות שהם אחורים של השכינה, הוא נמצא, לחדש אותם כראוי, ולשעשע אותם בשמחתו, שכל הענפים וכל העלים, של השכינה, כולם מתברכים בשמחתו. כלומר, אפילו חלקי האחורים של השכינה הנקראים עלים, בסו"ה ​ועלהו לא יבול, מתתקנים עמו.