זהר

ע) ו י ח ל ו ם והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. חלמא, מדרגא שתיתאה, מאינון דרגין תרין דנבואה עד ההוא דרגא, שית דרגין אינון, ועל דא, חלמא, חד משתין דרגין דנבואה. סלם, חמא בנוי דזמינין לקבלא אורייתא, בטורא דסיני. סלם: דא סיני. בגין דאיהו נעיץ בארעא, וחשיב בסליקו לשמיא. וכל רתיכין ומשריין עלאין, כלהו נחתי תמן בהדי קב"ה, כד יהיב לון אורייתא.

פירוש הסולם

ע)​ויחלום והנה סלם וגו': החלום הוא מדרגה ששית מאלו ב' המדרגות של הנבואה, שהם נצח והוד דז"א, כי מכאן עד מדרגה ההיא של החלום, שהיא הוד דנוקבא, הן שש מדרגות, שהן: יסוד, דז"א, וחסד, גבורה ת"ת, נצח, והוד דנוקבא. ועל כן החלום הוא אחד מששים מנבואה. כי כל ספירה מאלו השש, כלולה מעשר ספירות, ועשר פעם שש הן ששים, והחלום שהוא התחתון מהן, נמצא שהוא אחד מששים.
סלם חמא וכו': סלם, רומז, שראה בניו שעתידים לקבל התורה בהר סיני. כי סלם הוא סיני, משום, שהר סיני הוא כמו שאמר הכתוב, מוצב בארץ, וראשו, דהיינו מעלתו, מגיע השמימה, וכל המרכבות ומחנות מלאכים העליונים כולם ירדו שם ביחד עם הקב"ה, בעת שנתן להם התורה. דהיינו כמש"ה, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו.