תוכן

ע) ומעתה יוכל האדם להקשות על דברינו אלה ולומר, א"כ ר' אבא טרח על חנם ללא צורך, לכתוב דברים סתומים וחתומים. אמנם תשובתך בצדך, ממ"א תיקונים הנ"ל, דבדרא בתראה יתפרנסון מהאי חבורא, ועתיד לאתגליא וכו'. וכן ממאמרו בתיקון ס"ט דף ק"י ע"א, דעתיד כוליה האי לאתחדשא, ע"י דמשה נביאה, בדרא בתראה וכו'. וממאמר פ' וירא דף קי"ז ע"א, וכד יהא קריב ליומי משיחא, אפי' רביי דעלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמתא וכו'. ולכן בראות רשב"י ז"ל ברוח קדשו ענין זה צוה לר' אבא לכתוב ספר הזוהר בדרך העלם, להיותו מוצנע למשמרת, עד דרא בתראה קריב ליומיה מלכא משיחא, כדי שבזכות המתעסקים בו, תצמח הגאולה בימינו בע"ה, כנ"ל בפ' ויחי דף רי"ז ע"א, על דא כתיב קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן וכו' למשמרת: לאצנעותא. והבן זה מאד.