זהר

ע) ומן יומא ההוא כד הוה חמי דיוקנא דאבוי, הוה א"ל אבא אבא, אימא לההוא סבא, שפמין סגיאין מאורייתא הוה. א"ל אימא ליה סבא דקדמאי, סבא דפותקא. ומיד יתיישר חילך.

פירוש הסולם

ע) ומן יומא ההוא וכו': ומיום ההוא, כשהיה רואה צורת אביו, היה אומר לו, אבי אבי, אמור לאותו זקן, בטולים רבים בתורה היו. א"ל, אמור לו, זקן של הראשונים, זקן, שבכתובים, ומיד יתחזק כחך.
פירוש. שר"א אמר לאביו, שיבקש מאליהו, שיתפלל עליו, על שיש לו הרבה בטול תורה. שפמין, הוא מלשון יומא דמפגרי ביה רבנן אמרי האידנא יומא דשפמי הוא (שבת קכט:) שפירושו יום של פגור וביטול תורה. וז"ש שפמין סגיאין מאורייתא הוה, שהיו לו בטולים הרבה בתורה. ונתן לו אביו סגולה על זה, שיזכיר הזקנים, שנחה עליהם רוחו של משה, כמ"ש ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש (בהעלותך י"א). וע"ש בפרש"י, נטל ע"ב פתקין וכתב על שבעים זקן ועל שנים חלק וכו' מי שעלה בידו זקן נתקדש ומי שעלה בידו חלק, א"ל המקום לא חפץ בך. (והוא ממדרש רבה פי"ט).
וז"ש, אימא ליה סבא דקדמאי, שיאמר לו, זקן של הראשונים, דהיינו של ע' זקנים, סבא דפותקא, זקן שקבלו הכתב שהיה כתוב עליו זקן. וכשיזכיר דברים אלו, הבטיח לו ר"ש אביו, ומיד יתיישר חילך. שמיד יתחזק כחו בתורה.