זהר

עט) ביומא חמישאה ברא נוני ימא, ועופי דשמיא, אתני בעופי למיזן עורבים לאליהו, בזמנא דעצר לשמיא, דכתיב ואת העורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי דייקא. ואתני בנוני ימא לאזדמנא נונא חד, למבלע ליה ליונה, ולאשדאה ליה לבר.

פירוש הסולם

עט) ביומא חמישא וכו': ביום החמשי, ברא דגי הים ועוף השמים. והתנה עם העופות שעורבים יזונו לאליהו, שכתוב, ואת העורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי, בדיוק, דהיינו במעשה בראשית. והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה, ולהקיאו לחוץ.