פירוש הסולם
עט)
ר' אלעזר הוה וכו': ר"א היה יושב ביום אחד בשער העיר לוד, והיה יושב עמו ר' אבא ור' יהודה ור' יוסי. אמר ר' יוסי, אומר לכם מה שראיתי ביום הזה בבוקר, קמתי לאור היום, ראיתי עוף אחד, היינו מלאך, שהיה מעופף, הרים את עצמו למעלה שלש פעמים, והשפיל עצמו למטה פעם אחת. והיה אומר עליונים עליונים, ביום הזה פורחים רקיעים, דהיינו שהמדרגות משיגים הג"ר שלהן ע"י פריחת הרקיע, בסוד מגדל הפורח באויר,
(כנ"ל ב"א דף מ"ד ד"ה אור) שלשה ממונים זקופים, מושלים על הארץ, ואחד יושב ואינו יושב, שגם הוא רוצה לעמד ולא לשבת, העבירו אותו באש דולק, מעבירים את קיומו ומעבירים ממשלתו. ושלשה עמודים מושלים עליונים עומדים על העולם.
ביאור הדברים. עופא, ה"ס מלאך המשמש לזווג זו"ן, בסו"ה, ועוף השמים יוליך את הקול וגו'
(כמ"ש היטב בפרשת לך דף קכ"א ד"ה הרי ע"ש). וקומת הזווג שנמשך מזו"ן, אינו אלא בסוד ג' קוין, שנקראים חג"ת דז"א, שה"ס ימין, וגם הנוקבא מקבלת חג"ת הללו מז"א בסוד הזווג, אבל בחינתה עצמה שה"ס שמאל, שדרכו להאיר ממעלה למטה, הוא חשך ואינו מאיר כלום (כמ"ש כל זה בפרשת לך קכ"א עש"ה) שז"ס שהנוקבא אין לה מעצמה כלום רק מה שנותן לה בעלה ז"א.
וזה אמרו
קמית בנהורא, שקבל האור מז"א שנק' בוקר ואור היום. וז"ש,
חמית חד עופא דהוה טאיס, דהיינו המלאך המשמש לזווג ז"א ונוקביה,
זקף לעילא ג' זמני ומאיך חד, דהיינו שרמז לו שרק ג' קוין דז"א הנק' חג"ת המה המאירים בהארת חכמה, מפני שז"א הוא בחינת הימין. אבל קו שמאל שבנוקבא שדרכו להאיר ממעלה למטה הוא שפל שאינו מאיר, ואחר כך פירש לו את הרמז ואמר,
עלאי עלאי, ביומא דא, דהיינו באור ז"א שנקרא יום,
טסי רקיעין, הרקיעים מגלים הארת החכמה בסוד הפריחה באויר
(כנ"ל אות א') ולא בבחינת הנוקבא שהיא שמאל, ועל כן,
תלת ממנן זקפין שולטנין על ארעא, רק ג' ממונים הנמשכים מחג"ת הם שולטים על הארץ,
וממונה אחד, הנמשך מבחינת עצם הנוקבא, דהיינו השמאל, הוא צריך לישב, דהיינו למעט קומתו בדרך משל אל אדם היושב הממעט שליש קומתו, דהיינו הג"ר שלא ימשיך אותם ממעלה למטה, וכיון שהוא,
יתיב דלא יתיב, כלומר שאינו רוצה לשבת, אלא להקים קומת הג"ר שלו הנמשכת ממעלה למטה, ע"כ,
אעברו ליה בנורא דדליק, ועל ידי זה נעבר קיומו ונעבר ממשלתו, ונמצא שרק
תלת סמכין שליטין עלאין קיימין על עלמא, דהיינו רק הנמשכין מחג"ת בלבד.
