תוכן

עט) פגם ב' הוא בדעת, כשהפילו למטה ממקומו, והושיבו בין הכתפים, בשליש העליון דת"ת בין חו"ג. והטעם הוא כנ"ל, שכפי הטבע הוא שירד הדעת מיד במקום הזה, אמנם אור הכתר הוא מעלה אותו למעלה, ועתה שחסר אור הכתר, אין בו כח להעלות את הדעת למעלה ונופל למטה, ועתה יכולין החיצונים לאחוז, אף מן שורש החסדים שהן בדעת, משא"כ בתחלה שלא היו אוחזין בו כי הוא היה למעלה, גם אם היה מוח דאבא עמו, היה מבטל אחיזת החיצונים.