פירוש הסולם
עט)
וכל דא להוציא לחם מן הארץ, כל תקונין דבני נשא, דקא מתקני להאי עשב ארץ, וכל זה הוא, להוציא לחם מן הארץ, כי כל התיקונים שניתנו לבני אדם, הוא רק לתקן עשב זה היוצא מהארץ, שהיא הנוקבא.
דפולחנא דלהון למאריהון, לספקא על ידיהון, מההוא ארץ, טרפי ומזוני להאי עלמא ולאתברכא בני נשא מברכן דלעיל, שעבודתם של בני אדם לרבונם, הוא, לכלכל על ידיהם, מארץ הזו, טרף ומזונות לעולם הזה, ושיתברכו בני אדם מהברכות של מעלה.
פירוש, אע"פ שהמוחין ד
חציר הם בחי' ג"ר דע"ב, ומוחין ד
עשב הם בחינת ו"ק דע"ב, מכל מקום עבודת האדם בקרבנות ותפלה להמשיך מוחין ושפע, הוא רק על מוחין ד
עשב ולא כלל על מוחין דחציר, כי המוחין דחציר, אינם מושפעים כלום להעולמות, אלא הם למזונות הנוקבא, (כנ"ל בסו"ה אש אוכלה אש), וכל המושפע להעולמות אינו אלא ממוחין, ד
עשב, באופן שכל עבודת האדם להעלות מ"ן ולהמשיך שפע מלמעלה אינה אלא להמשכת מוחין דעשב שהם ו"ק דע"ב. ולא מוחין דחציר שהם ג"ר דע"ב. וז"ש הכתוב
מצמיח חציר לבהמה, שבחינת
חציר הוא להנוקבא עצמה, המכונית בהמה (בסוד הויה במילוי ההין שבגימטריא בהמה דהיינו ב"ן.)
ועשב לעבודת האדם ורק בחי'
עשב, ניתן לעבודת האדם, בכדי להוציא לחם מן הארץ, כמבואר.
