תוכן

עט) ואמנם אימא עלאה הנקראת אש"ר, דאתפשטת עד הוד, להתלבש בשש קצוות ת"ת הנקרא שמים. וזהו, אשר תנה הודך על השמים. ואז נקראת אלהים, על ידי התלבשות זה, וזה נקרא שמים. וזהו על השמים, איהו לסלקא בשמא. וז"ש גם כן, בגין דברא נהורא לנהורא, ואתלבש דא בדא, וסליק לשמא קדישא, ה' עלאה שהיא בינה. וע"ד ​בראשית ברא אלהים, כי על ידי שש קצוות, הגילוי. שהוא שית מבראשית, ברא אלהים, ונקרא שמו אלהים, והוא אלהים עלאה, סוד בינה המתלבשת בשש קצוות ת"ת. כי אימא תתאה, הנקראת מ"ה, בהתלבשה בשש קצוותיה, אינה נקראת בשם אלהים. והטעם שאינה נקראת בינה אלהים, אלא בהתלבש שש קצוותיה בשש קצוות הת"ת. אבל אימא תתאה אין לו' קצוות במה להתלבש, וזמ"ש דהא מ"ה לא הוי הכי, ואף שש קצוותיה שהם הבנין אין לה, וזהו לא אתבני, אלא ע"י ישראל, בבואם לראות פני השי"ת, כדבעינא למימר קמן, כי אז ממשיכין שש קצוות עליונות למטה, בתפלה ובדמעה, כי שערי דמעה לא ננעלו. ויורדים השש קצוות כמו שהם בבינה, שש מתלבשות בשש. והנה מאנאה הם: שש קצוותיה. וקישוטאה הם: סוד חסד עלאה, שהיא מתלבשת בו, בסוד יו"ד שבמ"י, ואתקשטת במאני דכורא, הם שש קצוות שבזכר, שנתלבשו בהם שש קצוות הבינה, כדפרישית. לקבלהון דכל דכר בישראל כו'.