זהר

עט) ומהכא הוה ידע, ידיען, וחרשין, וקוסמין. ובגין כך כתיב ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, נחשים ודאי, ועקרא ושרשא במסאבותא איהו, כמה דאתמר, ולבתר שירותא דכלא, לאו איהו אלא בנחש.

פירוש הסולם

עט) ומהכא הוה ידע וכו': ומכאן היה יודע ידיעות וכשפים וקסמים, ומשום זה כתוב, ​ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. היינו נחשים ממש, כי העיקר והשורש בטומאה, הוא כמו שנתבאר (לעיל אות ע"ז) שתחילת הכל אינו אלא בנחש.