זהר

עט) וההוא נהר דגיד ונפיק, אקרי עלמא דאתי, דאתי תדיר ולא פסיק. והאי הוא עדונא דצדיקיא, לזכאה להאי עלמא דאתי, דאשקי תדיר לגנתא, ולא פסיק. עליה כתיב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. וההוא עלמא דאתי, אברי ביו"ד, הה"ד, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. י' כליל תרין אתוון ו"ד.

פירוש הסולם

עט) וההוא נהר דנגיד וכו': ואותו הנהר הנמשך ויוצא, דהיינו בינה היוצאת מן חכמה, כנ"ל, נקרא עולם הבא, משום, שבא תמיד ואינו נפסק. וזה הוא עדן הצדיקים, שיזכו לחיי עולם הבא זה, שהיא בינה החוזרת לחכמה הנק' עדן התחתון (כנ"ל אות ע') המשקה תמיד את הגן, דהיינו זו"ן, ואינו נפסק. עליו כתוב, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ועולם הבא הזה, נברא בי', דהיינו ע"י חכמה שנקראת י', ז"ש, ונהר יוצא מעדן, דהיינו הבינה היוצאת מחכמה הנקראת עדן, העליון. להשקות את הגן, דהיינו להשקות את זו"ן הנקראים ו"ד, כי י' במילואה כלולה ב' אותיות ו"ד. דהיינו יוד. כמו שמבאר לפנינו.