זהר

עט) רעיא מהימנא, בפרשתא דא, הוה אדכר כנישו דילך לההוא עלמא, דכתיב עלה אל הר העברים הזה הר נבו וגו', וראית אותה ונאספת אל עמך וגו', כאשר נאסף אהרן אחיך וגו'. ובהאי פרשתא, אית לך לאהדרא לעלמא, ולהחיות, ולאעלא לארעא דישראל, ולאתחברא בפרשתא דא בכלה דילך, דכתיב בה, הנני נותן לו את בריתי שלום. ובג"ד לא אמר לך קב"ה הכא רד, אלא עלה. דמניה, אנת תהא עאל לארעא דישראל.

פירוש הסולם

עט) רעיא מהימנא בפרשתא וכו': רעיא מהימנא. בפרשה זו נזכרת האסיפה שלך לעולם ההוא. שכתוב, עלה אל הר העברים הזה הר נבו וגו'. וראית אותה ונאספת אל עמך וגו', כאשר נאסף אהרן אחיך וגו'. ובפרשה זו יש לך לחזור לעולם ולחיות, ולכנס לארץ ישראל, ולהתחבר בפרשה זו בכלה שלך, שהיא ארץ ישראל, דהיינו מלכות, שכתוב בה, הנני נותן לו את בריתי שלום. שהיתה שלו, ונתנה לפנחס (כנ"ל פנחס אות קל"ג) והוא אינו חסר. ומשום זה לא אמר לך כאן הקב"ה רד, אלא עלה אל הר העברים. כי מן הר הזה תכנס לארץ ישראל.